
מאת: לילך ארז, פיזיותרפיסטית
התקציר תחילה:
-
בעולם הפיזיותרפיה קיים ענף ייחודי לטיפול יעיל בבעיות במפרק הלסת כמו כאב בפיהוק, קליקים בלעיסה, נעילת לסתות, חריקת שיניים (ברוקסיזם), כאבי ראש, צוואר ועוד
-
סד לילה, המותאם על ידי רופא שיניים, עשוי לסייע במגוון בעיות כמו חריקת שיניים בלילה. עם זאת, חשוב לשלב בטיפול גם את הפן הפיזיקלי והרגשי
-
מטפלים בתחום מצביעים על קשר בין סטרס, מתח וחרדה לנעילת לסתות וחריקות שיניים, בעיקר בימים אלו, עם התפשטות הקורונה.
-
העלאת מודעות להרפייה ושחרור הפנים חשובים להפחתת הנעילה. מומלץ להרפות את הלסת התחתונה, כמו “בובת סמרטוטים”, או להדביק את קצה הלשון לחיך.
איך משחררים את השרירים המשפיעים על מפרק הלסת?
היכן שומעים את הקצב? באוזן
ומה יש ממש מעל האוזן?
שריר הטמפורליס Temporalis Muscle
ובגלל השריר הזה רופאת השיניים הכינה לי סד לילה.
כי בכל פעם שאני מרוכזת, לחוצה, כועסת, אני “נועלת לסתות” ומכווצת את הטמפורליס חזק חזק, ביחד עם שריר הלעיסה Masseter Muscle (שגם ככה לא נח אצלי לרגע).
אפשר להרגיש את השריר הזה ממש בצידי הרקות.
לא בכדי השריר הזה מגיב היטב לעיסוי רקות במהלך כאבי ראש.

בנוסף לסד הלילה, הציעה לי הרופאה להיות מודעת לתנועת הנעילה ולהרפות.
להרפות את הפה, את הלסת התחתונה, את הלחיים, את הרקות, לשחרר, “כמו בובת סמרטוטים”, גם בלילה, גם מול מחשב, גם בנהיגה, גם במהלך חיתוך סלט.
ומסתבר שאני לא היחידה.
מה הקשר בין קורונה לחריקות שיניים ונעילת לסתות?
פיזיותרפיסטים המתמחים בטיפול במפרק הלסת, TMJ Temporomandibular joint , מצביעים על הקשר בין קורונה, נעילת לסתות וסטרס.
מפרק הלסת והשרירים סביב, קשורים לבעיות רבות באזור הפנים והצוואר- כאבי ראש וצוואר, הפרעות בלעיסה ופיהוק, בעיות שמיעה, כאבי שיניים, הגבלה בפתיחת הפה ועוד. לעתים עובר זמן רב עד שהמטופל מופנה לאבחון וטיפול במפרק הלסת, פשוט כי לא חושבים על האבחנה הזו.
אברהם גרבר, פיזיותרפיסט שמטפל, בין היתר, במפרק הלסת TMJ Temporomandibular joint , מספר שהוא פוגש לאחרונה הרבה יותר אנשים עם כאבי לסת, ראש וצוואר על רקע סטרס, מתח וחרדה.
לדבריו, יש בפיזיותרפיה כלים רבים לטיפול בבעיה כמו הרפיית ספאזם שרירי (כיווץ חזק), עיסויים, דיקור יבש, זיהוי הרגל תנועתי של שרירי ומפרקי הלסת ולימוד מחדש של תנועה חופשית על ידי חיזוק שרירים ספציפיים ויצירת פידבק חיובי המביא להפחתת כאב לשיפור תפקודי.
הניסיון שלו מספר כי במצב של כאב על רקע פעילות שרירי הלעיסה, אך ללא סימני שחיקה של השיניים, הסיכוי של הסדים לסייע להפסקת הידוק השיניים הוא 50‐50. כי אפשר להדק את הסד באותה מידה והכאב שנגרם מעצם פעולת הכיווץ הממושכת והעליה בסטרס, עדיין מתרחש.
עם זאת, כי יש בהחלט כאלה שהסד גם מגן על השיניים וגם מפחית את ההידוק. ככל הנראה התחושה השונה של הסד בפה גורמת לגוף להימנע מלהדק את השיניים. וכמובן יש גם תרגילים מעולים וקלים לביצוע להפחתת המתח השרירי שניתן ללמד בפשטות.
מה הקשר בין מפרק הלסת למתיחות בדרום?
שירה וגנר, פיזיותרפיסטית עם נסיון רב במפרק הפה והלסת, מתארת שכיחות גבוהה של מצבי חריקת שיניים ונעילת לסתות בישובי עוטף עזה. “מיד אחרי מתקפת קסאמים, הייתי מקבלת פניות רבות למכון הפיזיותרפיה עם תלונות אופייניות ללחץ נפשי המתנקז לאזור”. עוד מוסיפה שירה שיש מגוון סוגים של סדי לילה: רך, קשה וחצי קשה וגישות שונות של מומחי רפואת השיניים להמלצות השונות. אבל הדבר החשוב ביותר הוא סד אותו המטופל יתמיד להניח בלילה. (לתיאום פגישת ייעוץ וטיפול אצל שירה וגנר: 0508329271).
פרטים מפתיעים לגבי סד לילה
גם דיוויד מוזס, פיזיותרפיסט ותיק בתחום טיפול במפרק הלסת TMJ משתף בניסיון העתיר שלו בכמה פרטים מפתיעים:
א. הסיבות להידוק שיניים בלילה שונות מהסיבות להידוק שיניים ביום.
ב. יש הרבה דרכים להכין סד. חשוב שהיה מדוייק ואישי וחשוב יותר לדעת שניתן לתקן בהתאם לצורך, במידה והא לא נוח (כמו במדרסים). כל רופאי השיניים יודעים לקחת מידות ולהזמין סד, אבל חשוב להבין מה הצורך האישי של כל מטופל.
ג. אין ספק שכדי להפחית הידוק יום, האדם צריך לגייס תשומת לב. ראשית לפגוש את ההרגל. זה הבסיס לשינוי. לאפיין מתי, איך ובאיזה אופן זה מתרחש.
ד. חשוב מאד להגן על השיניים אם הן נפגעות (בייחוד בחריקת שיניים- זה יותר גרוע מהידוק) ולכך בדיוק מיועדים הסדים
מה הקשר בין הלסת לדום נשימה בשינה?
מסתבר שהתחום אף רחב יותר וגולש למחוזות נוספים של הפרעות דום נשימה בשינה (גם בילדים), השמנת יתר ופיברומיאלגיה.
אברהם גרבר מתאר שיתוף פעולה מבורך עם ד”ר לארי לוקרמן, רופא שיניים מוערך, מומחה בבעיות מפרק הלסת (TMJ- temporomandibular joint) ובבעיות דום נשימה בשינה (OSA- obstructive sleep apnea) עם עשרות שנות ניסיון מאחוריו.
שילוב התחומים הללו הביא את ד”ר לוקרמן לטפל בדום נשימה בשינה בעזרת סדי שינה שמביאים לתנועת הלסת התחתונה קדימה על מנת לפתוח את דרכי האוויר בשינה, ובכך למנוע או להפחית את חסימת האוויר שגורמת לבעיות כמו מנחירות, כאבי ראש, עייפות כרונית ואף סכנת חיים.
האם גם ילדים סובלים מדום נשימה בשינה?
מסתבר שכן. דר לוקרמן מטפל גם בילדים עם OSA ומדגיש את החשיבות של זיהוי הבעיה עקב ההשלכות על צורת השינה עם פה פתוח וחוסר מגע בין הלשון לחיך, מה שמשפיע על התפתחות לסת צרה, ועלול להביא לבעיות שיניים וכן להגברת הסיכון לדום נשימה חסימתית בעתיד.

