מאת: לילך ארז, BPT, פיזיותרפיסטית

כשג’יימס פרקינסון תאר לראשונה ב 1817 מחלה הגורמת ל”שיתוק רועד”, הוא לא תאר לעצמו שעד 2040 היא תגיע למיליונים רבים ברחבי העולם. (ההערכות מדברות על 17 מיליון איש)

רק בארצנו הקטנטונת יש כבר כ 30,000 חולים. שכיחות מהגבוהות בעולם וייתכן שה”גן היהודי” קשור אליה.

מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית מתקדמת של מערכת העצבים המרכזית השייכת למשפחת “הפרעות התנועה”. היא מאופיינת ברעד (לא תמיד), נוקשות, איטיות, בעיות הליכה ובעיות רבות נוספות. (לכן צוות רב מקצועי מיומן ומגוון משתתף בטיפול בה)

שכיחות המחלה עולה ככל שעולה הגיל אך יש גם חולים צעירים מאוד, מתחת לגיל 60.

מאמר חדש מ 2018 מצביע על כך ששכיחותה אכן עולה בכל מקום על פני הגלובוס.

פרקינסון- איך זה בא לידי ביטוי?

הסממן הבולט ביותר הוא, כאמור, “רעד במנוחה” אך לא אצל כל החולים הוא קיים. הרעד בא לידי ביטוי בכפות הידיים, בראש, ברגליים וחלקינו אף זוכרים את יאסר ערפאת עם הפה הרועד. הרעד לרוב נעלם בתנועה רצונית ובשינה, לרוב מופיע חד-צדדי, ועם התקדמות המחלה נעשה דו-צדדי, אך לא סימטרי ודומה ל “pill rolling” (תנועה המדמה גלגול גלולה בקצות האצבעות או ספירת שטרות כסף). עכשיו אנחנו מבינים מדוע המטופל הצעיר שפגשתי הקפיד להניח יד בכיס.

קיימת גם האטה בכל שלבי התנועה – תכנון, יוזמה וביצוע. זהו הסימפטום המגביל ביותר בשלבי המחלה הראשונים והוא משתנה מתנועה לתנועה ולפי מצבו הרגשי של החולה. האטה זו באה לידי ביטוי ב”פני מסכה”- פנים חלקות עם מיעוט ממיקה, דיבור חלש, הפרעות בליעה, ריור, קושי לכתוב ובעיות הליכה. ההליכה הפרקינסונית מאוד אופיינית ומתבטאת בצעדים קטנים על בסיס צר עם קושי בהרמת כף הרגל מהרצפה, קצב משתנה, “מרדף אחרי מרכז הכובד” ובהמשך גם הליכה על קצות האצבעות.

נוקשות שרירים גם מאוד אופיינית ולעיתים מהווה את הסימן הראשון למחלה. הנוקשות עלולה לגרום לכאבי מפרקים, בעיקר כאבי גב תחתון וכתף. בשלבים הראשונים הנוקשות אסימטרית, לרוב מתחילה בצוואר ובכתפיים ואז מתפשטת לכל הגוף.

והמאפיין המסוכן ביותר הוא הפרעות בשווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. גורם מסכן לנפילות ושברים.

עם זאת, קיימים סממנים נוספים רבים הקשורים למערכות אחרות בגוף כמו ירידה בחוש הריח (שנים רבות קודם), שנת חלום “לא רגועה” כמו דיבור רם או השתוללות בזמן חלום (גם שנים רבות קודם), בעיות זיכרון, כאב בפי הטבעת, נפילות לחץ דם, זיעה מוגברת, עייפות ניכרת, כאבים מפושטים בעלי אופי עצבי, תכיפות ודחיפות במתן שתן, ריור מוגבר, בעיות בתפקוד המיני, בצקות בקרסוליים ואף בעיות רגשיות כמו דיכאון, חרדה ואפאטיה.

מה בדיוק קורה במחלת הפרקינסון?

קיימת אגירה של חלבון בשם “סינוקלאין” בקצות תאי העצב במערכת העצבים, הגורמת למשקע שהורס אט אט את תאי מערכת העצבים. ברגע שהתאים נהרסים, חסר חומר בשם דופמין שמהווה מוליך עצבי חשוב ביותר. השקיעה של החלבון היא גם במערכת העצבים האוטונומית (עצמאית שאחראית על האיברים הפנימיים) ומרכזים נוספים, ומכאן הקשר למערכת עיכול, שתן, עור ועוד. מהיכן מגיע החלבון? לא ברור. כנראה “מבחוץ” , מהפתחים. מסקנה אליה הגיעו החוקרים דווקא בגלל הירידה בחוש הריח. בעיה המגיעה מהאף הפתוח לעולם החיצון.

אז למה מחלת הפרקינסון הפכה למגיפה?

קיימות השערות רבות, אך אין תשובה חד משמעית לשאלה. הסיבות המובילות הן:

עלייה בגיל האוכלוסייה, עליית בתוחלת החיים, חיים בסביבה מתועשת והכי מפתיע- ירידה בעישון. כן דווקא ירידה. בכמה מחקרים נמצא כי בקרב מעשנים שכיחות הפרקינסון נמוכה.

מהם תוצרי העולם המתועש הקשורים למחלה? חומרי הדברה, ממסים שונים (כמו טריכלוראתילן), מתכות כבדות – ביחד או כל אחד לחוד.

גורמים נוספים הם:

פגיעת ראש קודמת- כולנו זוכרים את המתאגרף מוחמד עלי (קסיוס קליי), מחלה זיהומית של המוח, דיכאון, גנטיקה ועוד.

יש לציין שיש כמה מצבים רפואיים שממש דומים לפרקינסון (“פרקינסוניזם”) ולכן חשוב אבחון רפואי מדויק.

מה הטיפול המקובל למחלת הפרקינסון?

לצערינו, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, אין טיפול מרפא למחלה ולכן עיקר הטיפול מתמקד בהפחתת הסימפטומים.

בפן המוטורי:

פעילות גופנית (שילוב של אירובי וכוח. הליכה של 45 דקות לפחות כל יום) ותרגול ייעודי הכולל תרגילים לשיפור מיומנויות שיווי משקל, קואורדינציה, כוח וגמישות.

לשמחתנו, שיווי משקל הוא מיומנות שניתן לאמן. לכן תרגילי Balance מבורכים בהחלט בשגרת האימון.

הדרכה למניעת נפילות כי התוצאה של הנפילה היא פעמים רבות שבר.

מתיחות להגדלת טווחי תנועה ושיפור גמישות. (כהידרותרפיסטית אני מוצאת שמתיחות במים נהדרות ויעילות). המתיחות הן בכיוון של פתיחה ואז סיבוב. למשל פתיחת בית חזה ורוטציה עדינה של הגב לצד אחד.

תרגילי נשימה כי שמירה על תפקודי נשימה ופתיחת בית חזה זה MUST במחלה. חשוב לשמור על היכולת לשכב על הבטן במטרה לשמור על בית חזה פתוח. מומלץ להניח כרית בשיפולי הבטן על מנת למנוע לחץ על הגב התחתון ואם כבר קיים קושי כי הגו נוקשה וכפוף, מומלץ להזמין כרית מיוחדת בשם Prone pillow.

ביצוע מטלות במקביל (Dual task) כמו תרגילי זריזות תוך כדי פתירת בעיה מתמטית מאתגרות מאוד את מערכת שיווי המשקל ולכן מומלץ לשלב אותן במידת היכולת.

הדרכה לפעילות מעיים תקינה על ידי פיזיותרפיסטיות לרצפת אגן ושיקום אנורקטלי.

ובכל ההיבטים האחרים:

חשוב להיוועץ בנוירולוג מומחה בהפרעות תנועה ופרקינסון לגבי טיפול תרופתי (הטיפול המוביל כיום בהתמודדות עם המחלה), ניתוחי (השתלת קוצב מוח DBS) והפנייה לצוות רב מקצועי בכל התחומים האחרים: תזונה עם דגש על תזונאית המתמחה בפרקינסון מבחינת איזון התפריט, השפעת התזונה על השינה/על ספיגת התרופות, התמודדות עם עצירות, קלינאית תקשורת שתבדוק את נושא הבליעה, פסיכותרפיה, טיפול משפחתי ועוד

מהם הגורמים המגנים בפני מחלת הפרקינסון? יש כאן כמה הפתעות

• עישון סיגריות- תעלומה מדוע וכיצד

• שתיית קפה- קופאין מגביר הפרשת דופמין שהוא החומר החסר בתאי מערכת העצבים.

• אסטרוגן (הורמון המין הנשי הפעיל בגיל הפוריות)

• תרופות נוגדות דלקת מסוג Nsaid’s, בעיקר איבופרופן (כן כן נורופן, אדוויל אדקס וכו’)

• פעילות גופנית- כוח לצד אירובי. 200-300 דקות בשבוע!

• תזונה- סיבים לצד שתיית מים. (מי שחולה כבר זקוק להדרכה מאוד ייחודית בנושא התזונה בגלל קושי בבליעה כך שעדיף לשתות נוזלים סמיכים)

לסיכום, מגפת הפרקינסון ניתנת למניעה באופן חלקי (אך לא בלתי נמנעת בשלב זה). מה דרוש לשם כך?

הפחתת שימוש בכימיקלים ידועים, השקעה במחקר, עידוד פעילות גופנית , שיפור התזונה שלנו והמון מודעות.

בברכת בריאות, לילך

מקורות:

1. “מחלת פרקינסון- תנועה בכיוון התקווה”/ פרופסור ניר גלעדי

2. The Emerging Evidence of the Parkinson Pandemic : Journal of Parkinson’s Disease 8 2018