“על עליית חום והניסיונות שלי להוריד אותו”

מאת: לילך ארז, BPT, פיזיותרפיסטית ואמא לילדים קטנים

“במקרה הזה החום הוא רק ידיד” ????

אומר לי בחיוך מרגיע רופא הילדים שלנו לאחר שבדק ביסודיות את הילדים. ????‍

אני מתעקשת להבין איך כדאי להוריד להם את החום והוא ממשיך ואומר שבמצבים רבים לחום יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם המחלה. ושהוא רק הסימפטום ולא המחלה עצמה.

אז מה מספרת לנו הספרות המחקרית? והאם היא תומכת בדברי הדוקטור היקר?

הקדמה: כן.

גורמי מחלה המגיעים מבחוץ כמו חיידקים או וירוסים נותנים את “אות הזינוק” לתהליך עליית החום.

הם מעודדים תאים לבנים בגופינו (שהם מעין “צבא הגנה” של מערכת החיסון) לשחרר חומרים בשם פירוגנים.  מזכיר קצת את המילה Fever

החומרים האלה חיוניים לשפעול נוסף של מערכת החיסון ולגיוס חברים נוספים למערכה.

(כמו שאמרה פעם סטודנטית יצירתית שלי, “אה…אלה שצועקים יש מכות, בואו”)

הפירוגנים האלה פועלים על איזור מיוחד בהיפתולמוס במוח, אותו ניתן להקביל לתרמוסטט של הגוף, במטרה לסובב את התרמוסטט ימינה לנקודה חמה יותר.

מי שממש גורם לזה להתרחש הם הורמונים מאוד חשובים בשם פרוסטגלנדינים המעלים את טמפרטורת הגוף. (יש להם עוד המון תפקידים נוספים, סופר חשובים, אבל זה לפעם אחרת)

ואז ווסת החום בהיפותלמוס מקבל מסר לעלות לנקודת רתיחה.

למה זה טוב?

כי חום,  Fever:

• מעכב צמיחת חיידקית ואף הורס כמה פתוגנים נוספים,

• משפר את ההשפעה של הנויטרופילים שהם הקבוצה הגדולה ביותר בקרב תאי הדם הלבנים

• מפחית תיאבון

• ומגביר רצון לנוח

(כאשר לשני האחרונים תפקיד חשוב ככל הנראה ביכולת ההתמודדות של הגוף בשעת מחלה)

מפתיע, שגם ב 2019, מנגנונים אלה עדיין לא ברורים דיים וממשיכים להיחקר מכיוונים שונים. כשהכיוון המוביל כיום הוא התחום חקר המוח.

מקורות? בבקשה:

Pathogenesis of Fever, Clinical Manual of Fever in Children  2019

כמובן שיש מצבים נוספים לעליית חום ללא עדות ברורה לזיהום ולכן חשוב וחיוני בכל מקרה להיוועץ ברופא.

הנאמר בכתבה נכתב מתוך אכפתיות מקצועית ואין בנאמר להחליף אף המלצה או ייעוץ רפואי. בכל מקרה של עליית חום יש להיוועץ מיד עם רופא מוסמך.